על ספת הפסיכולוג או כורסת המאמן?

מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לאימון אישי?

הרבה פעמים כשמגיעים אלי לקליניקה, מתרשמים שה Setting מאד דומה לטיפול פסיכולוגי. אנחנו נפגשים לשיחה קבועה, אחת לשבוע, בחדר נעים ונחמד, שתי כורסאות, שולחן עם טישו....ואז עולה השאלה:

אז מה בעצם ההבדל בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי?

הפסיכולוגיה היא תחום מוכר וותיק שיש הטוענים כי שורשיה החלו כבר בתקופת יוון העתיקה. מאז ועד היום התפתחו גישות שונות בטיפול הפסיכולוגי.

האימון האישי, הוא תחום חדש יחסית, וגם הוא כאמור כולל שיטות וזרמים שונים,

חשוב לציין כי גם בתחום האימון האישי וגם בפסיכולוגיה ישנן מגוון של גישות ושיטות.

במאמר זה, אתייחס לשני הבדלים עיקריים בין טיפול פסיכולוגי לבין שיטת האימון בה אני עובדת ולשלושה מיתוסים שגויים שחשוב לי להפריך.

הפסיכולוגיה הקלינית, כשמה כן היא – קלינית, התפתחה מתוך תחום הרפואה.

כשהתפיסה המרכזית בפסיכולוגיה הקלינית היא אבחון ו"תיקון" של בעיות או הפרעות נפשיות.

עם הזמן פנו לטיפול אנשים שההתנהגות וההתנהלות שלהם בעולם אובחנה כ"תקינה" לפי מדדים קליניים, אך התלוננו על חוסר סיפוק, חוסר משמעות בחיים, או פשוט רצון להיות יותר מאושרים.

לא תמיד הם הצליחו למצוא מענה במודל הבסיסי של הפסיכולוגיה הקלינית.

מתוך צורך זה התפתח עולם האימון,

ובמקביל אליו – גישות הוליסטיות ורוחניות של עולם הטיפול והפסיכולוגיה עצמה.

ההבדלים העיקריים בין טיפול פסיכולוגי לאימון אישי

הכשרת פסיכולוג לעומת הכשרת מאמן

אחד ההבדלים העיקריים אשר משפיעים על בחירת איש המקצוע היא זמן ההכשרה.

על מנת לקבל הכשרה כפסיכולוג, יש ללמוד 7 שנים ולעבור התמחות. על מנת לקבל תעודת מאמן אישי, ניתן לעשות קורס קצר ולקבל תעודת מאמן.

זוהי בעיה נפוצה ונדמה כי השוק פרוץ ומלא במאמנים, ברמות הכשרה שונות.

במידה ובחרתם באימון, חשוב מאוד לבחור במאמן מנוסה, שהתמחה והוסמך על ידי בית ספר או מכון מוכר ורציני ובעל וותק, ניסיון והמלצות.

מטרות המפגשים

המטרה של הטיפול הפסיכולוגי, היא לרוב טיפול בבעיות או הפרעות המקשות על האדם בחייו.

מטרת האימון, היא לא רק התמודדות עם בעיות או צליחת מטרות, אלא טיפוח היכולת של המתאמן לייצר לעצמו מציאות מאושרת ושלמה יותר ולחיות חיים הרמוניים, מאושרים, מלאי סיפוק ותחושת שלמות פנימית.

התהליך האימוני, מייצר את האפשרות לגשת מעבר ל"בעיות" ולפתרונות".

התוצאה בפועל היא, חיבור אמיתי אל עצמך, אל חלומותייך ורצונותיך העמוקים לצד היכולת לממש את מה שחשוב לך.

מיתוסים ואמונות שגויות על ההבדלים בין טיפול פסיכולוגי לאימון אישי.

מיתוס 1- אימון הוא לטווח קצר וטיפול פסיכולוגי לוקח שנים.

כיום יש טיפולים פסיכולוגיים קצרי מועד ויש אימונים שאורכים שנים.

תהליך משמעותי לא מסתפק רק בהשגת מטרות חיצוניות, אלא בשינוי משמעותי של דפוסי התנהגות והתנהלות בעולם.

תהליך אימון אפקטיבי, בשיטה בה אני עובדת מתפרש בממוצע על תקופה שבין שנה לשנתיים, ורבים בוחרים להמשיך יותר. בכל שלב ניתן להפסיק את האימון, ולקיים שיחת סיכום והשלמה לתהליך.

מיתוס 2- האימון נועד להשגת מטרות ברורות ומוגדרות מראש.

תחילתו של תחום האימון הייתה בעולם הספורט, ובאימון להשגת מטרות, ומכאן נוצר המיתוס הזה.

כיום, עם התפתחות העולם האימוני, מטרות מוגדרות באופן הוליסטי יותר, ומשפיעות על תחומי חיים שונים.

בגישה בה אני עובדת, מטרות כמו – להגדיל את החופש בו חווה האדם את חייו, לשפר מערכות יחסים או את רווחת חייו (well being) מושגות על ידי התבוננות, שהייה, ופחות על ידי יצירת תוכנית עבודה לינארית.

תהליך האימון גמיש ופתוח, המתאמן קובע את תחומי החיים שיעבוד עליהם, את הסדר ואת קצב העבודה.

התוצאה היא התפתחות וצמיחה אישית בכל תחומי החיים, פיתוח החוסן הנפשי, והטבה ביחסים עם אנשים קרובים.

מיתוס 3- המאמן/מנטור/הפסיכולוג הוא הסמכות ה"יודעת כל".

ביחסים קלאסיים בין מטופל לפסיכולוג/תראפיסט, הפסיכולוג נתפס כגורם המוביל, המבוגר האחראי, המרפא המומחה. גם בתהליכי אימון יש נטייה לחשוב כי המאמן/ היועץ/ המנטור – הוא הסמכות המובילה את המתאמן להצלחת התהליך.

בתהליך האימון בו אני עובדת, האחריות והמחויבות להצלחת התהליך הינה אחריות משותפת הן למתאמן והן למאמן. הגישה היא שוויונית.

ישנם כמובן עוד הבדלים, אמונות שגויות ומיתוסים על השונה והדומה בין שלל הגישות והשיטות,

בחרתי להאיר כאן את חלקן.

לסיכום, חשוב לי לציין כי בסופו של דבר מה שחשוב הוא לא השיטה בה בחרתם

אלא איש המקצוע אותו בחרתם.

יש פסיכולוגים נפלאים ויש מאמנים מצוינים, הדרך להצלחת התהליך תלויה ברובה

בחיבור האישי שלכם אל המטפל/מאמן.